#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לד. א אלו ג' דברים צריך לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשיכה, ומנין, וכיצד אומרם?	"עשרתם, עירבתם, הדליקו את הנר. שנאמר &quot;וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא&quot; (ור&quot;ח ביאר שזה מקור להדלקת הנר שהוא משום שלום).<p dir=""rtl"">צריך לאמרם בניחותא כדי שיקבלו ממנו.</p>"	שבת לד.		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לד. ב מה מותר ומה אסור לעשות בספק חשכה?	"אין מעשרים את הודאי, ואין מטבילים את הכלים, ואין מדליקים את הנר. וכן אין מערבים עירוב תחומין [ובדיעבד אם עירב לרש&quot;י עירובו עירוב ולתוס' אינו עירוב עד שיהיה קיים כל בין השמשות].<p dir=""rtl"">אבל מעשרים את הדמאי ומערבים עירוב חצרות וטומנים את החמין.</p>"	שבת לד.		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לד. ג מפני מה אין טומנים בדבר שאין מוסיף הבל משחשיכה, ובדבר המוסיף הבל אף מבעוד יום?	"דבר שאין מוסיף הבל משחשיכה אסור שמא ירתיח, אבל בספק חשכה לא גזרו שסתם קדרות עדין רותחות.<p dir=""rtl"">בדבר המוסיף הבל אסרו אף מבעוד יום שמא יחתה בגחלים (וע' גרסת הרי&quot;ף ושיטתו).</p>"	שבת לד.		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לד: האם בין השמשות נחשב ליום שלפניו או של אחריו ולמאי נפק&quot;מ?	מטילים אותו לחומר שני ימים ונפק&quot;מ למנין ראיות בזב.	שבת לד:		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לד: לה. כמה זמן הוי בין השמשות (4) וכיצד הלכה?	"ר' יהודה: רבה אמר משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימים {דהיינו פנים המאדימים את המזרח} והכסיף התחתון הוי בין השמשות, והינו שיעור שלוש רבעי מיל, וכשהכסיף העליון הוי לילה. רב יוסף אמר משקיעת החמה כל זמן שפני מזרח מאדימים עדין יום, הכסיף התחתון בה&quot;ש, והינו שני שליש מיל, הכסיף העליון הוי לילה.<p dir=""rtl"">ר' נחמיה: כדי הילוך חצי מיל.</p><p dir=""rtl"">ר' יוסי אומר כהרף עין זה נכנס וזה יוצא, והוא אחר בין השמשות של ר' יהודה (ובנדה נג. וכן בירושלמי פ&quot;ק דברכות איכא בזה פלוגתא דתנאי).</p><p dir=""rtl"">אמר רבה בר בר חנה א''ר יוחנן הלכה כר' יהודה לענין שבת, והלכה כר' יוסי לענין תרומה, הינו הכא והכא לחומרא.</p>"	שבת לד:		שני
